מדטכניקה בע'מ נ' שראל שירותים ואספקה לרפואה בע"מ ואח'

החלטה

החלטה זו עניינה בשאלת הסמכות העניינית של בימ"ש לעניינים מנהליים לדון בעתירה דנא שעניינה במכרז שפרסמה משיבה 1 לאספקת מערכות להקרנה חיצונית ומערכות תומכות עבור מכון אונקולוגי. במסגרת המכרז התבקשו המציעים למסור הצעתם לאספקת המוצרים לשני בתי חולים: ביה"ח זיו בצפת וביה"ח רמב"ם בחיפה. עורכת המכרז – המשיבה 1 – הינה חברה פרטית בבעלות עמותה של בתי חולים ציבוריים, המספקת סל שירותים לבתי חולים ומוסדות רפואיים, אחראית להתקשרויות ועריכת מכרזים לאספקת ציוד ומוצרים לבתי חולים, והיא זו שניהלה את המכרז נשוא העתירה דנא.

לאור מיהות הצדדים התבקשו הצדדים ע"י ביהמ"ש להידרש לעניין הסמכות העניינית של בימ"ש לעניינים מנהליים לדון בעתירה.

לטענת המבקש הסמכות מסורה לבימ"ש לעניינים מנהליים מהטעם כי המכרז נערך ע"י משיבה 1 עבור משיב 2 שהינו בי"ח ממשלתי וככזה חייב הוא בחובת מכרזים החלה על תאגידים ממשלתיים ואין חולק כי הציוד נשוא המכרז עתיד להיות מסופק אליו בהיותו מזמין המכרז.

משיבים 1 ו-3 סבורים כי הואיל ומשיבה 1 עורכת המכרז, והמוגדרת כ"מזמין" במסמכי המכרז, הינה חברה פרטית ואינה נכללת בגדר "רשות" או גוף אחר הכפוף לסמכות בימ"ש לעניינים מנהליים, הרי שבימ"ש זה נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה.

משיב 2 סבור כי הסמכות לדון בעתירה נתונה לבימ"ש לעניינים מנהליים, אולם לאור הפסיקה האחרונה אשר קבעה כי במקרים כגון אלו נתונה הסמכות לבית משפט אזרחי בהתאם לשווי המכרז, מותיר המשיב 2 את הכרעה בסוגיה לביהמ"ש. עוד צויין, כי המדינה בוחנת את האפשרות להסדיר את סוגיית הסמכות העניינית כבענייננו במסגרת הליך חקיקה מתאים.

סעף 5 (1) לחוק בימ"ש לעניינים מנהליים קובע את מיהות הגופים הניתנים לתקיפה בבית משפט לעניינים מנהליים והם רשות או גוף המנויים בתוספת הראשונה. בענייני מכרזים מפנה סע' 5 לתוספת הראשונה לרשות או גוף המפורטים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 והם: המדינה; כל תאגיד ממשלתי; מועצה דתית; קופת חולים; מוסד להשכלה גבוהה.

"תאגיד ממשלתי" מוגדר כחברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית, או תאגיד שהוקם בחוק.

אין חולק כי משיבה 1 הינה חברה פרטית בבעלות עמותה של בתי חולים ציבוריים, וככזו אינה נמנית על אחד מהגופים המפורטים בסעיף 2 לחוק חובת מכרזים, הניתנים לתקיפה בבימ"ש לעניינים מנהליים. טענת העותר כי מדובר בגוף בעל "פן ציבורי" אינה מעלה ואינה מורידה לעניין סמכות, שכן עסקינן ברשימה סגורה ש"פן ציבורי " אינו נכלל בה. הוא הדין לגבי העובדה כי המכרז נערך לצורך אספקת ציוד למשיב שהוא בבעלות ממשלתית. משיבה 1 היא המזמינה להציע הצעות והיא גם זו שחתמה על הסכם ההתקשרות עם הזוכה והחלטתו היא הנתקפת.

ראו לעניין זה, נסיבות דומות בהן הוחלט, כי הסמכות העניינית מסורה לביהמ"ש האזרחי ולא ראיתי לסטות מהאמור (ראו: עת"מ (י-ם) 8146/08 פרסום נאמן נ. החברה העירונית אריאל בע"מ ואח' (2/3/08; עת"מ (חי') 2415-05-09 מ. חליל בע"מ נ. מדינת ישראל – משרד התחבורה (22/5/09); עת"מ 56555-11-13 (ת"א) א.מ.צ שמש (1990) בע"מ נ. מדינת ישראל – משרד התחבורה (5/12/13).

שתי הערות בשולי הדברים ומעבר לצורך: האחת – לא צורפה כל ראיה לתמוך בטענה כי משיב 2 הינו תאגיד ממשלתי. השני - אין מקום לטענת העותר בדבר השתק ומניעות מששאלת הסמכות העניינית הועלתה ע"י בית המשפט.

נקבע לפיכך, כי הסמכות לדון בעתירה נתונה לבימ"ש אזרחי. המזכירות תעביר את התיק לדיון במסלול תיקים אזרחיים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: